מהו דיכאון, מי מטפל בדיכאון וכיצד

דיכאון – טיפול בדיכאון על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג

 מהו דיכאון?

דיכאון היא קבוצת הפרעות מצב הרוח שמאופיינות במצב רוח ירוד וחוסר תקווה. קבוצת הפרעות שבאוןת לידי ביטוי ע"י דיכאון רחבה מאוד ומאופיינת בהגדרות שונות ודרגות חומרה משתנות לפי הדיציפלינה המאבחנת ומטפלת. לא כל דיכאון שמאבחן פסיכולוג יאובחן ע"י פסיכיאטר שהוא דיכאון.
דיכאון נחשבת להפרעה שבעלי דיעה שונים הגדירו מאותה כמגיפת המאה האחרונה. לא ידוע מדוע דיכאון נעשה כ"כ נפוץ בשנים אחרונות אולם ישנן מספר השערות לכך. אחת ההשערות המקובלות מדברת על כך שדיכאון מתפתח, בין השאר, בגלל תחושת ניכור סביבתי, תחושת חוסר שייכות ונטייה לנטילת אחריות והעמסה עצמית של משימות שונות בתחום הפנימי ריגשי ובתחום המעשי היומי.

בניגוד לעבר, התקופה המודרנית מתאפיינתדיכאון-אבחון וטיפול בצימצום יחודת התמך של הפרט והתכנסות גורמי התמך מסביבה שבטית – משפחתית מורחבת, למשפחה גרעינית. בעבר התמיכה של הפרט הגיעה מהסביבה . אנשים במשבר או אף ביום יום ידעו להתמך בידי סביבתם. בזמנים המודרניים, שהמשפחה הגרעינית מהווה את קבוצת התמך, נוצר מצב של דילדול משאבים חברתיים לתמיכה נפשית בפרט.

תסמיני דיכאון

לא כל חוסר שביעות רצון או תחושת דיכדוך היא בעלת משמעות במובן הרפואי שלה. פסיכיאטר מאבחן דיכאון כאשר ישנה פגיעה תיפקודית בתחום כלשהו בחייו של המטופל. לעומתו, פסיכולוג, יאבחן דיכאון גם אצל אדם שתיפקודו לא נפגע כתוצאה ממצב רוחו הירוד.  דיכאון, אינו רק תחושת דיכדוך. דיכאון היא מכלול של תחושות גופניות, ריגשיות וסגנון התנהגות המתייחסים לתפישת עולמו הפנימי של האדם הדיכאוני, התייחסותו לאירועים חיצוניים שאינם קשורים אליו והדרך שהוא מתנהג באינטרקציה עמם..

בתחום הריגשי – דיכאון בא לידי ביטוי בתחושת עצבות, חוסר ערך עצמי, תחושת אפסות וחוסר יכולת להגיב ריגשית לאירועים שמחים ולהנות,כבעבר.

תחושות גופניות – דיכאון מתאפיין בשינויים גופניים רבים. החל מעייפות וחוסר אנרגיה גופנית וריגשית דבר שמביא לפגיעה בריכוז ולהפרעות בזיכרון. בנוסף לשינויים אלו, הסובל מדיכאון, מבטא שינויים בתיפקודים בסיסיים ביולוגיים כגון מחזוריות השינה (השינה יכולה להיות מופרעת או עודף שינה) ובתיאבון (שבדדר"כ ירוד אך יכול להיות גם מוגבר). רבים מהסובלים מדיכאון מתלוננים גם על כאבים גופניים שונים וחלקם מתעסקים בעוד תסמינים גופניים שאין להם הסבר רפואי.

סגנון התנהגות והסתגלות – האדם הסובל מדיכאון מיואש. היאוש אינו רק ממצבו הנפשי אלא מצורת התנהלות החיים שלו ושל סביבתו. אדם שסובל מדיכאון מרגיש שאין טעם לחייו ומחשבות על מוות, רצון למות וניסינות להתאבד ממש, שחלקם אף מצליחים, אינם נדירים.

סוגי דיכאון

 תצפיות הראו שלא כל הסובלים מדיכאון מבטאים את אותם התסמינים לאורך זמן – אנשים שונים מבטאים תסמינים שונים בזמן המצאותם בדיכאון ולאורך השנים המהלך של שינויי המצב רוח שונה מאדם אחד לאחר. בנוסף להסתמנות הקלינית השונה של דיכאון בקבוצת האנשים, לא כולם מגיבים באותה דרך לצורות הטיפול השונות. ניסיונות להסביר את השוני הרב הקיים בין האנשים הביא לחלוקה קטגורית של הפרעות דיכאון.החלוקה לסוגי הדיכאון השונים נובעת מצרכים מחקריים וניסיונות למצוא גורם משותף שיוכל לקבל מענה מבחינת טיפול.

בניגוד למה שסברו בעבר, אמנם דיכאון היא הפרעה המאפיינת יותר נשים ושכיחותה עולה עם הגיל,  אך היא אופיינית לשני המינים ויכולה להופיע בכל הגילאים כולל בילדות.

הפרעה דו קוטבית (מניה דפרסיה) – דיכאון יכול להיות כחלק ממניה דפרסיה. מניה דפרסיה מאופיינת בתקופות של מצב רוח ירוד (דיכאון) ותקופות של עודף מצב רוח עודף מרץ ותסמינים נוספים שמהווים את ההיפך מדיכאון.

דיסתימיה – דיסתימיה היא הפרעת דיכאון. הדיכאון בהפרעה זו ממושך מאוד (מעל שנתיים) אך עוצמתו קלה ולא כל התסמינים המאפיינים דיכאון, מתקיימים.

הפרעת הסתגלות – הפרעת הסתגלות יכולה לבוא לידי ביטוי בתסמינים של דיכאון, חרדות או תסמינים מעורבים של דיכאון וחרדות. הפרעת הסתגלות מאובחנת כאשר ישנה תגובה דיכאונית לגורם סטרס מסויים. הפגיעה התיפקודית שקיימת אצל אדם הסובל מהפרעת הסתגלות אינה משמעותית כפי שאצל אדם הסובל מדיכאון קליני.

דיכאון – כשאנו מדברים על דיכאון, הכוונה היא להגדרה הישנה יותר של דיכאון קליני. בדיכאון קליני, ישנם 4 תסמינים נוספים, לפחות, בנוסף למצב רוח הירוד או חוסר היכולת להנות: התסמינים הם שינויים ביכולת החשיבה והריכוז, תחושת יאוש, חוסר הנאה, שינויים בהרגלי שינה ואכילה ומחשובת חוזרות על מוות או ניסיון להתאבד. על מנת לאבחן אדם כסובל מדיכאון קליני, חוסב עלינו להוכיח שאין המדובר בהפרעה אחרת היכולה להסביר תסמינים אלו.

הניסיונות לעשות "סדר" בתוך האבחנה של דיכאון קליני הביאה לתת סיווג לפי קבוצות תסמינים ומאפיינים שונים:

דיכאון לא טיפוסי – דיכאון אטיפי או דיכאון לא טיפוסי הוא דיכאון שבא לידי ביטוי בחוסר אנרגיה קשה, השינה והתאבון מוגברים ויכולת להנות ממצבים שונים לאחר שמעודדים אותם.

דיכאון מלנכולי – זהו דיכאון קשה שבא לידי ביטוי בתחושת אשמה מציפה, עייפות קשה  וחוסר תאבון והפרעות קשות בשינה.

דיכאון לאחר לידה – דיכאון אחרי לידה מאופיין בדיכאון קליני שנובע כנראה משינויים הורמונליים שנובעים מההריון והלידה (אם כי טיפול הורמונלי אינו יעיל למצבים אלו). דיכאון לאחר לידה מוגדר כדיכאון שמופיע תוך חודש מהלידה.

דיכאון חוזר – זוהי הפרעת דיכאון שמופיעה יותר מפעם אחת בחייו של האדם.

דיכאון עונתי – זהו דיכאון המופיע בתקופות החורף. דיכאון עונתי הוא סוג של דיכאון חוזר הנוטה לחזור בעונת החורף, לפחות פעמיים ברציפות.

מהו דיכאון , מהו נורמלי

ישנן תופעות שמקובלות שהן התהליך הנורמלי, התקין, שיכולות להיות מלוות במצב רוח ירוד. ראשית, על מנת לאבחן אדם כסובל מדיכאון, צריכים להתקיים מספר תנאים – התסמינים של דיכאון, משך הדיכאון עצמו צריך להיות לפחות שבועיים במשך רוב שעות היממה, בכל יום, וחייבת להיות פגיעה בתיפקוד היומי במישורי החיים השונים: עבודה,לימודים,פעילות חברתית ועוד.

חלק מהתהליכים הנורמליים והמקובלים חברתית ואינם מצריכים התערבות מיוחדת הם :

אבל – תקופת האבל יכולה להמשך אף מספר שנים. אולם המקובל בחברה שלנו שהתקופה הזו אמורה להיות עד שנה. זהו תהליך שמתחיל בעצב גדול, ההולך ומוקהה עם הזמן. במהלך התקופה הראשונה, מנהגני האבלות מאפשרים לאדם לא לתפקד אולם הוא מצופה לחזור לתיפקוד רגיל (עדיין עם תחושת עצבות ופגיעה קלה בתיפקוד) לאחר כחודש. ולאחר תקופה זו יש שיפור מתמיד בתחושות ובהתמודדות עם מטלות היום יום.

דיכדוך אחרי לידה – יש צורך להבדילו מדיכאון לאחר לידה. בדיכדוך לאחר לידה (בייבי בלוז), ישנה נטייה לדיכדוך אך מצב הרוח משתפר עם קבלת תמיכה ועזרה מהמשפחה. המצב מופיע מספר ימים מועט לאחר הלידה ונמשך למשך תקופה קצרה.

טיפול בדיכאון

דיכאון נחשבת להפרעה שתוצאותיה עלולות להיות קשות הן מבחינת הפגיעה ביכולת התיפקוד של האדם הסובל מדיכאון והן בגלל שאנשים הסובלים מדיכאון עלולים להתאבד. הטיפול בדיכאון שונה בתלות בגורם המטפל. פסיכיאטר, בהיותו רופא, מטפל בדיכאון ע"י טיפול תרופתי. פסיכולוג, לעומת זאת, יטפל בדיכאון בשיטות אחרות, פסיכותרפיה.

טיפול פסיכיאטרי –  טיפול פסיכיאטרי באמצעות תרופות ניתן על ידי פסיכיאטר. רוב התרופות המשמשות פסיכיאטרים לשם טיפול בדיכאון, מתערבות בחומרים כימיים שהפרעת האיזון בהם גורמת לדיכאון: סרוטונין,נוראדרנלין ודופמין. התרופות נוגדות דיכאון מגבירות חומרים אלו במוח ובכך משפרות את מצב הרוח. כל התרופות נד דיכאון משפיעות על תאי המוח ברמה המבנית של התאים. מחקרים מראים שתאי המוח של אנשים הסובלים מדיכאון לא מסודרים כראוי לאחר הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון התאים מסודרים בצורה תקינה. השינוי הזה במבנה המוח דורש מספר שבועות וזהו פרק הזמן הדרוש לתרופות אלו לעבוד. שיטת טיפול נוספת ע"י פסיכיאטרים היא נזעי חשמל – למרות השם הרע שעצא לטיפול זה, נכון להיום, זהו אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול בדיכאון. טיפול בנזעי חשמל נמצא יעיל למצבים של דיכאון קשה ואף עבור דיכאון שלא השתפר אחרי טיפול תרופתי.

טיפול פסיכולוגי – טיפול על ידי פסיכולוג נחשב לטיפול יעיל לסוגי דיכאון מסויימים, ובאחרים, אף יכול לשפר את תוצאות הטיפול התרופתי. טיפול פסיכולוגי אינה שיטה אחת אלא אוסף של שיטות וכלים שנועדו לשפר את מצב רוחו של המטופל. הכלים שבהם פסיכולוג עושה שימוש, מגוונים מאוד. כאשר פסיכולוג עורך טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא משנה דרכי חשיבה שמאפיינים אדם בדיכאון ומאפשר סיגול דרכי חשיבה, תחושות ורגשות יותר מציאותיות כלפי עצמו וכלפי העולם. טיפול פסיכולוגי דינמי עושה שימוש באמצעות פתירת קונפליקטים שונים מהעבר

דיכאון היא הפרעה נפוצה מאוד בתקופתנו והשלכותיה לתיפקוד התא המשפחתי ועל האדם הסובל מדיכאון עלולות להיות קשות עד כדי סכנת חיים. חשוב לא להתייחס לדיכאון כמצב חולף ולהגיד "זה יעבור", או "הוא עצלן" אלא לטפל. טיפול בדיכאון צריך להיות מהיר, אפקטיבי ורצוי לשלב מספר שיטות טיפול- פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי וטיפול משפחתי, לפי הצורך.

פורסם בקטגוריה הפרעות, פסיכולוג, פסיכיאטר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.