חרדה

חרדה טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי

 חרדה או פחד?

פחד מוגדר כתחושה לא נעימה של מתח ותופעות גופניות של עוררות (דופק מואץ,נשימות מהירות,רעד,כאבי בטן ועוד). בעוד פחד מוגדר כתגובה פיזיולוגית ורגשית לגורם ידוע, חרדה מוגדרת כתחושה לא נעימה של מתח לגורם לא ברור, לא ידוע , שהמשמעות המיוחסת אליו היא פנימית.
לפחד יש משמעות הישרדותית מבחינה אבולוציונית. פחד אוסף תחושות שמטרתו להביא לפעילות תגובתית התנהגותית – בתגובה של הלחם או ברח fight or flight. בתגובה זו, האדם אמור להגיב לגורם הפחד, האם הוא עומד להלחם באריה העומד מולו או שמחליט לברוח ממנו על מנת לשרוד. סביר להניח שאם זה אריה, יעדיף האדם לברוח.

התופעה באה לידי ביטוי במספר מרכיבים: המרכיבם הללו יכולה להוא לידי ביטוי במרכיבים הנפשיים- ריגשיים והתנהגותיים: תחושה של פחד, הרגשה שמשהו רע עלול לקרות, חוסר מוצא ויאוש בניגוד לפחד, אין אפשרות להחלטה מודעת של בריחה או מלחמה מכיוון שהגורם שמעורר את החרדה הוא תוכן פנימי, במקרים רבים, לא מודע.

מכיוון שתגובת לחימה במצבים של חרדה  היא בלתי אפשרית (האוייב אינו ברור), נשארת האפשרות היחידה ההגיונית להתמודדות עם חרדה – בריחה. אנשים הסובלים מחרדה עלולים לפתח עם הזמן דפוס התמודדות של בריחה או המנעות מגורם החרדה שנפש כגורם לחרדה.

הפרעות חרדה

 עם הזמן, כאשר ההתמודדות עם החרדה הופכת לדפוס קבוע של המנעות, התיפקוד היומי של האדם הסובל מחרדה, עלול להפגע ואז המצב מוגדר כהפרעת חרדה. הפגיעה בתיפקוד היומי יכולה לבוא לידי ביטוי פגיעה בעבודה, פגיעה בלימודים, פגיעה בחיים החברתיים ועוד. לדוגמא, אדם שסובל מהתקפי חרדה בנסיעה במכונית ימנע במהלך הזמן מנסיעה ברכבים. קשה לתאר את חייו של אותו אדם הסובל מחרדה בעקבות נסיעה בתחבורה ממונעת על יכולתו לנהל חיים תקינים. האדם הסובל מחרדה כזו ימעיט בפעילויות הדורשות ממנו נסיעות ובעקבות כך יהיה מוגבל מלעבוד במרחק העולה על מרחק הליכה מביתו, חייו החרפיים יפגעו מכיוון שהחרדה לא תאפשר לו ללכת לפעילויות חברתיות שמעבר למרחק הליכה מביתו.

דוגמא נוספת היא שתלמיד עם חרדת בחינות ירגעש בתסמיני חרדה עוד טרם הבחינה והחרדה תתעצם ככל שתאריך הבחינה יתקרב עד לשיא – ביום הבחינה ממש. תלמיד הסובל מחרדת בחינות ימנע מלחשוף את עצמו לחוויה הלא נעימה והישגיו בלימודים ירדו,מעמדו החרתי יפגע וביטחונו העצמי יעורער.

הפרעות חרדה, טיפול בגישות שונות

גישות הטיפול בהפרעות חרדה יכולות להיות במסגרת טיפול פסיכולוגי או טיפול פסיכיאטרי.

טיפול פסיכיאטרי  עבור הפרעות חרדה

פסיכיאטר, כרופא, רואה את מקור החרדה כבעלת בסיס ביולוגי רפואי. הבסיס הביולוגי של חרדה מיוחס לחוסר איזון בחומרים כגון סרוטונין ונוראדרנלין ודופמין. טיפול פסיכיאטרי להפרעת חרדה בגישה פסיכיאטרית אמורה לתקן את הסטייה הזו מתיפקוד תקין. טיפו פסיכיאטרי מתבסס על טיפול תרופתי בעזרת תרופות מקבוצות שונות.

פסיכיאטר משתמש בתרופות מקבוצות שונות שנועדו לטיפול מיידי לשם הרגעת החרדה (תרופות כגון קלונקס,ואליום ועוד), תרופות שנועדו לטיפול לטווח ארוך כגון SSRI, טריציקלים או SNRI – תרופות נוגדות חרדה ודיכאון, סרוקסט,פרוזק, אפקסור,אנפרניל ועוד). טיפול פסיכיאטרי תרופתי יעיל מאוד הן לטווח המיידי והקצר והן לטווח ארוך כמטפל ומונע את השנות התסמינים. התרופות היום בטוחות ותופעות הלוואי שלהן מועטות,אם בכלל. ריבוי התרופות מאפשר התאמת התרופה המתאימה לכל מטופל, במידה ומופיעות תופעות לוואי. או שיטות משולבות של טיפול פסיכיאטרי יחד עם טיפול פסיכולוגי.

טיפול פסיכולוגי עבור הפרעות חרדה

טיפול פסיכולוגי ניתן עפ"י הגישות השונות בפסיכולוגיה שמסבירות את התפתחות החרדה:

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי – טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתבסס על שינוי דפוסי חשיבה לגורמים מעוררי חרדה ושינוי דפוס החשיבה הרואה בתגובת חרדה כדבר שיש להמנע ממנו. בנוסף, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עושה שימוש באימון וחשיפות הדרגתיות לגורמי החרדה (חשיפות אלו יכולות להיות במציאות או בדימיון או אף דרך היפנוזה) , על מנת להרגיל את האדם לתחושת החרדה וניטרול התחושה שלא ניתן לעמוד בתגובת החרדה. חשיפות חוזרות גורמות לירידה בחרדת הציפייה מגורם החרדה ולבטל את דפוס ההמנעות כדרך התמודדות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל כטיפול פרטני או כטיפול קבוצתי בהפרעות חרדה רבות, הפרעת פניקה, פוביות למיניהן (חרדה חברתית,חרדת בחינות, חרדה מבעלי חיים ועוד). טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כיעיל להפרעות שכרוכות בהרגלים ופעולות חוזרות כגון הפרעה טורדנית כפייתית ופוסט טראומה.

טיפול דינאמי – הגישה הדינאמית רואה את החרדה כביטוי גופני של קונפליקטים מודחקים שמחפשים דרך לביטוי. מנגנוני ההגנה של הנפש נלחמים בדחפים אלו. כתוצאה מהמלחמה הפנימית המתרחשת בנפשו של האדם הסובל מהפרעת חרדה, משתחררת אנרגיה שבאה לידי ביטוי בתחושת חרדה. הביטוי של הקונפליקטים שונה מאדם לאדם בתלות במהות הקונפליקט ובדרך שהנפש עושה על מנת להסוות אותה. לדוגמא: התקף חרדה נחשב כחרדת כיליון והביטוי של התקף חרדה בדמות "התקף" הוא סיטוי לחרדה גולמית. מקרים אחרים של פוביות למשל הן ביטוי חרדה שעבר סימבוליזציה והתקה ממושא הקונפליקט המקורי לתבנית מקובלת יותר מבחינת הנפש להתמודדות. ביטויי חרדה בגישה הדינאמית הן בעצם המנעות – המנעות מהתמודדות עם גורם החרדה עצמו – הקונפליקטים. טיפול דינאמי עושה שימוש באמצעים שיחתיים על מנת להגיע לתכנים קונפליקטואליים, שמעוררים חוסר נוחות, חרדה ורצון להמנע מהם. עצם העיסוק בחרדות – קונפליקטים אלו מנטרל מהפוטנציאל מעורר חרדה שלהם והביטויים של החרדה חולפים.

 מה הטיפול העדיף?

השלב הראשון בכל טיפול הוא קביעת האבחנה. אבחנה נכונה היא שער הזהב לריפוי בכלל והפרעות חרדה בפרט.רצוי לפנות לפסיכיאטר מנוסה על מנת לקבל אבחנה רפואית מקובלת ולשלול מצבים בריאותיים שעלולים לבוא לידי ביטוי כהפרעת חרדה (הפרעות בתיפקוד בלוטת התריס, אסטמה וכדומה).

פסיכיאטר מנוסה יוכל להתאים למטופל את הטיפול הנכון ביותר עבורו, תוך התייעצות עם המתרפא והתחשבות בצרכיו, יכולותיו ורצונותיו כולל הפנייה לטיפול פסיכולוגי.  לכל שיטת טיפול יש יתרונות וחסרונות. טיפול פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר במערכת הבריאות בישראל נחשב לבעל עלות נמוכה יותר לצרכן וההשפעה מהירה יותר.

טיפול פסיכולוגי על ידי פסיכולוג על גישותיו השונות פחות נגיש לצרכן הבריאות הישראלי ולא פעם הוא פונה לספקי שירות פרטיים. משום כך, עלותו גבוהה יותר, וההקלה מושגת תוך מספר שבועות עד מספר שנים, בתלות בגישה הטיפולית.

פורסם בקטגוריה הפרעות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.