פסיכוגריאטר או פסיכיאטר

פסיכוגריאטר או פסיכיאטר?

רבים שואלים לגבי איש המקצוע הנדון לפנות אליו כאשר אנשים מעל לגיל 65 מתחילים לסובל מתופעות נפשיות שונות ורגשיות שלא היו מוכרות אצלהם מעולם או אפילו היו בעבר. תופעות נפשית יכולות להיות ברמת הדיכאון, חרדה, מחשבות לא הגיוניות, הפרעות התנהגות כמו התפרצויות כעס ורוגזנות או אפילו "סתם" הפרעות במעגל השינה. מתי עליהם לפנות אל פסיכיאטר והאם הם זקוקים בכלל לפנות לפסיכוגריאטר מומחה?

 על מנת שנוכל להגיע להחלטה החד משמעית (אם נצליח בכלל), עלינו להכיר מספר מושגי מפתח.

פסיכיאטריה – פסיכיאטריה היא תחום מומחיות ברפואה. פסיכיאטריה עוסקת במצבי חולי נפשי. פסיכיאטריה אינה עוסקת אך ורק במצבי חולי או הפרעה וסטייה מהנורמה אלא בכוחות השלובים שבין כוחות פנימיים לכוחות חיצוניים על הרווח הנפשית של האדם.

פסיכיאטר – הפסיכיאטר הוא רופא שעבר הכשרה בפסיכיאטריה. לאחר מספר שנים של התמחות (בישראל, מינימום 4 שנים וחצי), ולאחר עמידה בדרישות ההתמחות ועמידה במבחנים השונים, מקבל הרופא תואר של פסיכיאטר מומחה.

 גריאטריה – תחום מחקר, טיפולי ושיקומי של אנשים בעשור השביעי של חייהם. לאחר כ 4 שנים של התמחות, מקבל הרופא תואר מומחה בגריאטריה.

 גריאטר – הגריאטר הוא רופא שעבר הכשרה ברפואה גריאטרית ועמד בדרישות לקבלת תואר מומחה בתחום זה. הגריאטר עוסק בטיפול באנשים בעשור השביעי של חייהם ואילך. בקבוצת גיל זו, יש מחלות אופייניות (מחלות לב,יתר לחץ דם, מחלות לב, אירועים מוחיים, שברים וכדומה), המצריכים התייחסות מיוחדת. ההתייחסות המיוחדת נדרשת מכיוון שגם התיפקודים הפיזיולוגיים הרגילים משתנים בעקבות שינוי בתיפקוד האיברים הפנימיים ולכן יש להתאים להם טיפול תרופתי והליכי שיקום המתאימים לגילם.

 פסיכוגריאטריה אינה תחום מומחיות מוכר בישראל. פסיכוגריאטריה עוסקת בנקודת ההשקה של שתי הדיציפלינות. מחד הגריאטריה ומאידך פסיכיאטריה. פסיכוגריאטר עוסק בתיפקוד הנפשי, ריגשי, קוגניטיבי של אנשים בקבוצת גיל מבוגרת זו, הגיל השלישי.באופן כללי ניתן לומר שהפסיכוגריאטר עוסק יותר בתחום הנפשי וההתנהגותי של הפרעות נפשיות ומצבים רפואיים כלליים שמשפיעים על תחומים אלו, בגיל השלישי.

פסיכוגריאטר הוא כינוי, בדר"כ לפסיכיאטר בעל ניסיון בתחום של איבחון, טיפול והערכת יכולות נפשיות, ריגשיות וקוגניטיביות של קבוצת הגיל השלישי.
הפסיכוגריאטר עוסק בהפרעות נפשיות האופייניות לגיל המבוגר וביניהן הפרעות דיכאון, הפרעות חרדה, השפעת מצבים ומחלות גופניות שונות על הרווחה הנפשית של המבוגר. בנוסף לתחומים אלו, הפסיכוגריאטר מעריך ומטפל בתהליכים ניווניים של מערכת העצבים המרכזית המאופיינים בירידה בזיכרון וביכולות שפתיות שונות כגון דיבור, קריאה והבנה. קבוצות המחלות אלו נקראת דמנציה.
הדמנציה השכיחה  ביותר היא דמנציה על שם אלצהיימר. בנוסף למחלת אלצהיימר הסיבה הנפוצה ביותר לדמנציה היא דמנציה לאחר אירועים מוחיים.

עיסוקו הנוסף של הפסיכיאטר או הפסיכוגריאטר הוא בהערכת היכולות הנפשיות והקוגניטיביות של המבוגר להגיע להחלטות מושכלות ונקיות מהשפעה זרה (הסכמה מדעת) לפעולות האופייניות לאדם הבוגר. החלטות אלו הן הזכות להוריש את הרכוש והיכולת לדאוג לעניינים הכלכליים והיכולת להחליט על טיפול רפואי מוצע.
בעיסוקו בתחום המשפטי כפי שהזכרנו  קודם לכן, הפסיכיאטר – פסיכוגריאטר מעריך האם האדם מודע למשמעות הצוואה (מי היורשים, מה רכושו ומי עלול להפגע מהצוואה המסויימת).
בעת דיון על יכולתו לדאוג לענייניו הכלכליים והגופניים, הפסיכוגריאטר מעריך את יכולתו של האדם להבין את ההליכים הרפואיים שהוא עומד בפניהם, ההשלכות של ביצוע ההליך והשלכות אי הביצוע.

בעת ההערכה על יכולתו לדאוג לענייניו הכלכליים, מעריך פסיכוגריאטר את יכולתו להבין מהלכים כלכליים ומעריך את הפוטנציאל שיפע בצורה הנוגדת את האינטרסים שלו כתוצאה מפגיעה ביכולתו להבין את המציאות.

 בסיום הערכה פסיכוגריאטרית לצרכי פעילות משפטית, נערכת חוות דעת רפואית פסיכיאטרית שבמהלכה מחליטים האם האדם יודע מהי טיבה של צוואה או לא. אפשרות אחרת היא להחליט שהאדם אינו יכול לדאוג לענייניו ויש למנות לו אפוטרופוס. מינוי אפוטרופוס יכול להיות על לענייני גוף (לשם פעולות רפואיות), מינוי אפוטרופוס לענייני רכוש (לשם פעולות כלכליות) או מינוי אפוטרופוס יהיה משולב, עבור גוף ורכוש.

פורסם בקטגוריה פסיכוגריאטר, פסיכיאטר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.